תובנות של אדריכלית בימי קורונה…

כשנמצאים בבית כל כך הרבה שעות וימים, לומדים להעריך דברים שיש בו, בבית, להבין מה חסר ומה היינו רוצים שיהיה.

אני שמחה שאנחנו עוברים את המשבר הזה בבית הזה – שתכננתי כמו שחלמנו וחשבנו שבית צריך להיות, במגבלות ואילוצי התקציב כמובן :), ובזכותו התקופה הזו היתה נסבלת ואפילו עברה עלינו בנעימים.

אז כן, יש לנו חצר ענקית שזו מתנה גדולה מאוד בתקופה שכזאת. אבל גם כשיש חצר קטנה או רק מרפסת, אפשר לתכנן את הבית כך שירגיש פתוח ומרווח ומחובר לחוץ.

– בית עם המון אור וחלונות גדולים, הרבה כיווני אויר, קשר חזק בין פנים וחוץ מכל חלקי הבית- בין אם זו יציאה לחצר או סתם חלון שמאפשר הצצה אל עץ או פינה בחצר,תכנון הפתחים תוך מחשבה על הכיוון והנוף הנשקף מהם.

– בית שיש בו מקום נעים לביחד, וגם פרטיות לכל אחד- כי מי כמונו יודע כמה הפרטיות חשובה בימים אלה.

חדרים מרווחים אבל לא כאלה שהולכים בהם לאיבוד, שיש בהם מקום להכל ועדיין חמימים נעימים וביתיים.

– בית שיש בו מקום לתמונות ולאמנות על הקירות, כזאת שיכולה להתחלף כשנמאס. כזאת שקונים או כזאת שעושים לבד ושהופכת את הבית להרבה יותר שלנו.

– התקופה הזו גם נוצלה לסידור וארגון אינסופי… ניצלנו מקומות אחסון קיימים, וגילינו חדשים- כי לא משנה כמה מקום אחסון יש, זה אף פעם לא יותר מדי.

אז אם אתם עומדים לפני בניית בית חדש והתקופה הזו לימדה אתכם קצת יותר מה חשוב לכם בו,

אם מרוב שהייה בבית אתם כבר רוצים לשנות בו הכל…

או גיליתם שיש פינות בבית שזקוקות לרענון ולשדרוג,

מוזמנים ליצור קשר ולהתחיל לממש את החלום,

כי בית לא בונים בכל יום

וחשוב שהוא יהיה מותאם כמו כפפה ליד

ושבכל יום שתחזרו אליו תתאהבו בו מחדש