שטח הבית כ-200 מ”ר על מגרש של דונם.
הבית מתוכנן בצורת “ר” במרכז המגרש וטובל בגינה מכל הכיוונים.
את ה”ר” מרכיבות שתי זרועות – הזרוע הציבורית אשר בנויה לרוחב המגרש ומהווה חוצץ בין הגינה לבין הכביש, כאשר היא צמודה לקו הבניין המזרחי בכדי להשאיר חצר אחורית גדולה ככל האפשר. הזרוע הפרטית כוללת את חדרי השינה וחדרי הרחצה, והיא בנויה לאורך המגרש כך שכל חדרי השינה פרט לזה של ההורים פונים צפונה.
בחזיתות הבית נעשה שימוש בשני גוונים -אפור בהיר שבו נצבע רוב שטח המעטפת, ואפור גרפיט כהה שבו נצבעה הקורה ההיקפית העוקבת אחר קו התקרה הפנימית המשתנה, יורדת אל הקרקע בקיר הדרומי וממשיכה לאורך החזית המזרחית צמוד לקרקע. הקורה ממשיכה גם בחזית הדרומית והצפונית ומסתיימת בקצה המערבי במסגרת המקיפה את מרפסת השירות האחורית.
הכניסה לבית נמצאת במפגש בין שתי הזרועות, והיא מקורה בפרגולה מבטון שהיא חלק מהקורה ההיקפית ובה 4 פתחים גדולים הצופים אל השמיים.
שביל כניסה מבטון מוטבע מוביל אל דלת הכניסה הגבוהה, אשר נפתחת ,דרך מבואת כניסה קטנה, הישר אל החלל הציבורי של הבית. כבר מהכניסה ניתן לראות את המרפסת והגינה דרך חלון אנכי גדול בפינת האוכל ואת עץ הלימון המבצבץ מהחלון הדרומי שמול הדלת.
החלל הציבורי המשכי ורציף, והוא שטוף באור טבעי, הוא מרוצף באריחי גרניט פורצלן דמויי בטון בגימור מבריק מעט
התקרה האופקית בכניסה ובמטבח מתרוממת בשיפוע מעל הסלון.
בין המטבח לסלון תוכנן קיר נמוך שבו נישות צבעוניות הפונות לשני הצדדים, חלקן שימושיות וחלקן דקורטיביות. הקיר יוצר הפרדה בין החללים מבלי לפגוע בתחושת ההמשכיות. 2 חלונות הסרט בחזית המזרחית מדגישים את אורכו של החלל.
הזרוע הפרטית מתחילה גם היא בדלת הכניסה בניצב לזרוע הציבורית. תחילתה במסדרון רחב המצטמצם אחרי הכניסה לחדר השינה של ההורים.
פיקוח – מיטל פריג’
קונסטרוקציה – אורלי אראמא
צילום – שי אפשטיין
